קהילה ותעסוקה
הקהילה רתומה לקידום נושא התעסוקה ברמת הפרט, מתוך הנחת יסוד שהקהילה צריכה לראות את עצמה כאחראית לחבריה מבחינה תעסוקתית ולקחת חלק פעיל בנושא, שכן רמת המועסקות של הפרטים בקהילה
משפיע באופן ישיר על החוסן הקהילתי.
הגישה קהילתית בתחום התעסוקה באה לידי ביטוי במספר רבדים:
ממתן פתרונות פרטניים לפתרונות ברמת הקהילה:
פתרונות אלו דורשים אמנם משאבים נרחבים של זמן ומאמץ אולם יוכלו לקדם מענה ברמה תשתיתית, לתושבים רבים.
ממיפוי פרטני למיפוי קהילתי- תעסוקתי – מערכתי:
לאור מורכבות הטיפול בתחום התעסוקה עלינו למפות את משאבי הקהילה ברמת מוסדות ושירותים בקהילה, ברמת המעסיקים וברמת המערכות המטפלות והתומכות בתעסוקה.
ממיקוד בצרכים ובקשיים למיקוד בכוחות ומשאבים:
יש להתמקד במשאבי הקהילה ,משאבי הפרט בה ורתימת המשאבים הללו לקידום נושא התעסוקה.התמקדות במשאבים מובילה ליצירת פתרונות בניגוד להתמקדות בצרכים הגורמת להנצחת סטיגמות שליליות על הישוב ולהקטנת האמונה שהשינוי אפשרי.
ממיקוד בצרכים ובקשיים למיקוד בכוחות ומשאבים:
כחלק מהאמונה כי העצמה נעשית בדרכים של שותפות תושבים וכי נושא התעסוקה הינו עיניינה ואחריותה של הקהילה, יש לקדם מעורבות פעילה של תושבים.
ממיפוי משפחתי למיפוי ופיתוח רשתות חברתיות תומכות תעסוקה:
רשת חברתית הינה מערכת שבה הפרטים במרחב (פרטים, ארגונים ..) קשורים ביניהם באופן שיטתי במערך של מוקדים וקשרים בעלי משמעות חברתית.
מגוף מגיב לגוף יוזם:
הרחבת התפיסה של מתן שירות פרטני בנושא תעסוקה ,לגוף המקדם יוזמות הקשורות בתחום התעסוקה.
מהסתכלות מערכתית להסתכלות רב מערכתית:
התפיסה הקהילתית גורסת כי על מנת לקדם פיתוח כלכלי קהילתי עלינו לקדם שותפויות בין כל השחקנים במגרש הקהילתי- כלכלי כאבן יסוד בפיתוח בר קיימא.
תפיסת מרכז מעברים היא כי לקהילה אחריות בקידום תחום התעסוקה:
נקודות מרכזיות בגישה זו:
דגש על השתתפות בקבלת החלטות | בניית תשתית קהילתית –הכרויות, רתימה לנושא, למרכז ולתהליך, אמונה בדרך ועוד |
שותפות בפורומים אזוריים ומקומיים של נציגי הקהילות | דגש על שותפות בתכנון, ביצוע והערכה ובקביעת סדרי עדיפויות.
סיכום כנס חקלאות:
ביוזמת "מעברים נגב צפוני" והמועצה האזורית שער הנגב ובשיתוף המועצות יואב, בני שמעון, אשכול, מרחבים ושדות נגב עסק בשאלה מי יהיה דור ההמשך של החקלאות בנגב.
הכנס שהתקיים ב- 25.5.14:
לאחר מכן הוצגו דגמים של שני ענפים קיבוציים אשר הצליחו להתמודד עם האתגר המרכזי ולשלב צעירים בעבודת החקלאות, גש"ר- קיבוץ רוחמה וגד"ש קיבוץ עלומים. בהמשך הכנס התקיים פאנל רב משתתפים שעסק בשאלה "איך גורמים לצעירים לעבוד בחקלאות כדרך חיים". במהלך הדיון עלו מגוון של סוגיות הקשורות בהעסקת צעירים ומשיכתם לתחום החקלאות וכן הצורך להמשיך ולעסוק בנושא באופן מעמיק יותר.
הכנס הסתיים במצגת של חברת "אגם" על חידושים טכנולוגיים בתחום החקלאות שכללה סרטונים של רחפנים אשר יכולים לסייע בפיתוח וקידום ענף גידולי השדה.
אנו ב"מעברים" מקווים כי הכנס היה רק נקודת הפתיחה לדיון החשוב בנושא עתידה של החקלאות והעוסקים בחקלאות בנגב וכי המשך הפעילות בתחום יניב גם תוצאות לאורך זמן.
מי שמעוניין לקחת חלק בעשיה למען עידוד תעסוקה בחקלאות מוזמן לפנות לשושנה שטיינר צרפתי במייל m.kehilas@sng.org.il